הולדתו של רבי שלמה זלמן אויערבאך בירושלים לאביו רבי חיים יהודה לייב. עוד בימי עלומיו נודע כעילוי בין גאוני ירושלים של מעלה ובעל זכרון נדיר והבנה ישרה.

כיצד זכה להגיע לגדולתו? הגרש"ז אויערבאך גילה את סודו כיצד זכה להצלחתו בתורה הקדושה: גילה הגרש"ז כי כל חייו שמר הזמנים כסדר בחייו: זמן ללימוד, זמן לאכילה, זמן לשינה, ואף לא הפך את הימים ללילות אלא מנצל כל רגע בחייו, עד אשר לא ראו אותו רץ לאף מקום בזכות ישוב דעתו והספקיו.

"פעם אחת", סיפר אחד מתלמידיו כי "ראה אותי מרן ממהר בבוקר ורץ, שאך אותי: "האם קרה דבר רע חלילה"?, עניתי לו כי: "לא קרה מאומה רע חלילה, אך היות והיום היום האחרון בניחום אבלים ונזכרתי כעת, הנני ממהר לנחם טרם יקומו מאבלותם". נענה ואמר לי הגרש"ז: "הרי היו לך שבעה ימים לנחם, היכן היית עד כה, לא היית נצרך לרוץ?!"

מעשה מבהיל מסופר על הגרש"ז, פעם הגיע אחד מתלמידיו האהובים, ושפך את מר ליבו על בשורת האיוב אשר בישרוהו הרופאים כי חלה במחלה קשה והרימו את ידיהם מלהושיעו, ואף קרוב יום מיתתו.

לאחר שהבין את מצבו הקשה של תלמידו ניחמו בדברים היוצאים מן הלב ומצא את הטוב במצבו הקשה. "כמה מאושר הינך" אמר לו רבי שלמה זלמן והסביר: "מהשמים מכינים אותך לקראת יום המיתה, ואף יש בידך לשוב בידך מעבירות שבין אדם לחבירו ולמקום".

"חשוב כי ישנם המסתלקים בפתע פתאום ואולם ימלטו הם מיסורים בעולם הזה, אך לעולם הבא יסבלו ח"ו מעבירות שהיו בידם לתקנם אך לא תקנו את המעוות, הוסיף לתלמידו.
בבוא אליו למרן הגרשז"א זצ"ל חכ"א מתלמידיו החביבים וסיפר בשברון לב שזה עתה הודיעוהו הרופאים שחלה במחלה קשה וידם קצרה מלהושיעו.

אמר לו רבנו מיד כמה מאושר אתה שנתנו לך מן השמים זמן להכין עצמך לקראת יום המיתה וסיפק בידך לתקן כל הענינים שבין אדם לחברו לפרוע חובות למי שאתה חייב להם ובעיקר לפייס את כל מי שעליך לפייסו ולבקש מחילתו וכמה אומללים הם אותם שאינם זוכים לכך ונלקחים לבית עולמם בפתע פתאום שאם כי נגאלו מיסורים בעולם הזה יסבלו ח"ו בעולם העליון על העבירות שבין אדם לחבירו שלא היה ספק בידם לבקש עליהם מחילה.

עוד מעשה מרטיט מבעל ההילולה: פעם קבל לפני מרן הגרש"ז אבא אשר ילדיו סטו מדרך התורה ואף זלזלו בכל דבר שבקדושה, למרות שביתו של האיש מושתת היה על דרכי התורה. לעומתו, שכנו אמנם היה יהודי פשוט, אך ילדיו המשיכו בדרך ה', כך שהצטער על דניו עוד יותר אביהם של הבנים הסוררים.

פנה אליו רבי שלמה זלמן בדברי ניחומים ואחר הוכיחו "כי כזאת אירע לך", אמר רבי שלמה זלמן "בעבור שזלזלת בתלמידי החכמים בעיני משפחתך, וכך אט אט חדרו ספקות באמונה בתלמידי החכמים ואף דעכה אהבת התורה בלב ילדיך".

"לעומתך" המשיך רבי שלמה זלמן ואמר: "אמנם שכנך הינו איש פשוט, אך תמיד כיבד את תלמידי החכמים וחיבב את התורה ולומדיה על בני ביתו, וכך זכה לזרע ברך ה'".

עוד מובא מאחד מבניו של הגרש"ז כי מעולם לא אמר לילדיו: "תהיה גדול בתורה" כי הדרישה מהילד יוצרת לחץ על נפשו העדינה, אך עם זאת, היה מזהיר את בניו: " אסור להיות עם הארץ".

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אחינו אמן!